בס"ד, אלול תשס"ט

מיום שני של ר"ח אלול עד הושענא רבא ועד בכלל, אומרים בקהילות האשכנזים בכל יום אחרי תפילת שחרית וערבית (או מנחה – תלוי במנהג) מזמור כ"ז בתהילים: לדוד ה' אורי וישעי". מנהג זה נתייסד על פי המדרש: "ה' אורי" – זה ראש השנה, "וישעי" – זה יום הכיפורים, ואח"כ "כי יצפנני בסוכה" – רמז לסוכות.

יש מקומות שנוהגים לומר בציבור אחרי התפילה מזמורי תהילים, עשרה או יותר – כל מקום לפי מנהגו.
כשכותב אדם איגרת לחברו, צריך לרמוז בו בתחילתו או בסופו שהוא מבקש עליו רחמים ומברכו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיכתב ולהיחתם בספר חיים טובים.
ויש נוהגים לכתוב בראש האיגרת בלשון מליצה: "תולה ארץ אל בלימה, ייטיב לך החתימה".
תכלית דבר זה להזכיר לעצמו ולאחרים שהנה ימי הדין הנוראים עומדים אחרי כתלינו, ויש להתכונן לקראתם בתשובה ובבקשת רחמים.

אנשי מעשה נוהגים לבדוק בחודש זה את התפילין ואת המזוזות שבבתיהם, והכל במסגרת אותו עניין של תיקון, כמו תיקון המידות והמעשים, תיקון ושיפור התפילה, תיקון ושיפור קיום המצוות, כך גם תיקון ושיפור במצוות שאנו משתמשים בהם למצוה כמו תפילין ומזוזות.