בס"ד, אדר תשס"ט

השלישית שבארבע הפרשיות היא פרשת פרה, שקוראים אותה בשבת הסמוכה לפרשת החודש, ובשבת זו מוצאים שני ספרי תורה, באחד קוראים בפרשת השבוע ובשני בפרשת פרה אדומה בפרשת "זאת חוקת התורה" בספר במדבר.

 

ענין קריאה זו קודם ניסן, כדי להזכיר ולהודיע לכל מי שנטמא ע"י נגיעה במת כי עליו להיטהר מטומאתו כדי שיוכל להקריב את קרבן הפסח במועדו והקדימו לזרז על כך קודם ניסן כי הרחוקים מירושלים כבר התחילו לצאת מעריהם בר"ח ניסן לעלות לירושלים ובעוד שכל איש בעירו ובתוך קהלו מזכירים לו שאם נטמא למת עליו להיטהר תחילה באפר פרה אדומה ואז יוכל להקריב את קרבנו בפסח ראשון ולא יידחה לפסח שני (על פסח שני עוד ידובר אי"ה) וכל הנטמא במת אינו יכול להקריב קורבן אלא אם היזו עליו ממי החטאת שנעשו עם אפר הפרה ביום השלישי לטומאתו וביום השביעי וביום השמיני הוא טהור להיכנס למקדש ולאכול מן הקדשים.

 

ואעפ"י שבעוונותינו חרב בית המקדש ואין לנו קרבן ואל טהרה לאכול מבשר הקדשים, אנו מחזיקים בתורת הטהרה ולומדים מצוותיה ודיניה ועוסקים בהם בזמנם, ונחשב לנו הדבר כאילו נטהרנו מטומאותינו והכשרנו את עצמנו להקריב קורבנות במועדם.