בעוד כשבועיים יחול ראש השנה לאילנות והוא ט"ו בשבט. לא כולם יודעים שט"ו בשבט פירושו ראש השנה לאילנות חל ביום ט"ו (חמישה עשר יום) בחודש שבט, כיוון שהציבור הכללי לצערנו אינני משתמש בלוח העברי וממילא הוא גם לא מכיר את שמות החודשים ואת התאריכים העבריים.

ובכן, בפינות הבאות שלנו, נדבר גם על ט"ו בשבט וגם על כל מה שקשור ליום זה.

נתחיל במצוות התלויות בארץ ישראל:

בתורה תרי"ג מצוות (613 מצוות), מהם מצוות שאפשר וצריך לקיימן דווקא בארץ ישראל, למשל, עצם הישיבה בארץ ישראל היא מצווה והיו תקופות שהיה קשה לשבת בארץ וממילא היה גם קשה לקיים את המצוות התלויות בארץ, עד שאחד מן הפוסקים הראשונים רבינו חיים הכהן (מובא בפירוש התוספות במסכת כתובות דף קי"א) סבר לעת כזאת אין מצוה בישוב הארץ, כיוון שאי אפשר לקיים את מצוות התורה התלויות בארץ. כי זאת יש לדעת שעיקר המצווה לשבת בארץ הוא כדי לקיים את המצוות התלויות בארץ, עד כדי כך שיש לזה משמעות מעניינת בפסיקת הפוסקים בני זמנינו.

בשאלות ותשובות "קובץ תשובות" בו מובאים פסוקיו ותשובותיו של אחד מגדולי דורנו מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, הוא מתייחס על שנאמר במשנה במסכת כתובות כי אדם יכול לכוף על אשתו לבוא לגור בארץ, ואם היא אינה רוצה בכך, יש בזה עילה לגירושין כך גם להיפך, יכולה האישה לחייב את בעלה לגור בארץ, ואם אינו רוצה, הרי זו עילה טובה שיכולה שתביא גירושין עקב כך.

וכתב בספר הנ"ל, שכל זה אמור בתנאי שזה שמבקש לעלות לארץ ישראל אכן מתכוון גם לשמור ולקיים את המצוות התלויות בארץ, אבל אם אין לו כוונה כזו, הרי שוב אין כאן עילה לגירושין.

למרות החשיבות העצומה שיש בקיום מצוות התלויות בארץ (כפי שנעמוד עליהם) הרי בזמן הזה החיוב הוא רק מדרבנן (מדברי חכמים) ולא מן התורה. כיון שמן התורה חייבים במצוות אלו רק כשגם "היובל" חל (וגם על כך נעמוד בעתיד מוה "יובל"), אבל בזמן שאין היובל חל, גם מצוות התלויות בארץ ישראל אינן מחייבות מן התורה. ולמה היובל לא חל בזמנינו? כיוון שלשם כך צריך שיהיו רוב היהודים גרים בארץ וזה לא המצב כיום – לצערנו, שרוב היהודים גרים בגולה והתורה התנתה את קיום "היובל" ברוב יושביה עליה ועל כן גם חיוב המצוות התלויות בארץ בזמן הזה אינו אלא מדברי חכמים.

ועל כל פנים, לרוב הדעות מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה חיובה מן התורה וכמו שכותב הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) בפירוש על התורה בפרשת מסעי. הרבה תמהו על הרמב"ם (רבי משה בן מימון) שלא הביא מצוה זו בספרו היד החזקה, ולא בספר המצוות שלו בו הוא מונה את כל תרי"ג המצוות, ומצוות ישוב ארץ ישראל לא נמנה עליהם, וכך השיג עליו הרמב"ן בפירושו אל ספר המצוות הנקרא מגילת אסתר.

הרבה תירוצים נאמרו על כך, והיו שהוכיחו שהרמב"ם מנה מצוה זו בנושאים אחרים הקשורים לענין זה כמו מה שהזכרנו לעיל שיכול הבעל או האישה לכוף את בן זוגו או בן זוגה לגור בארץ והכל בגלל המצוה של ישוב הארץ.

דבר אחד ברור שבכל הדורות כל גדולי ישראל עשו כל מאמץ לקיים מצות ישוב הארץ ובראשם משה רבנו אבי כל הנביאים שהתפלל515 תפילות כמנין "ואתחנן" כדי שה' יאפשר לו את הכניסה לארץ ישראל.

תנאים ואמוראים היוו להם למושב ארץ ישראל, והתלמוד מספר כשרבי אבא נכנס לארץ מהצפון, היה מנשק את כיפות הבניינים של עכו.

מייסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב, וכך גם הגאון האלוקי רבי אליהו – הגר"א, שניהם – למרות הקוטביות בדעותיהם, היו מאוחדים בנושא זה ועשו השתדלות עצומה כדי לזכות להגיע לארץ ולהתיישב בה כדי שיוכלו לקיים בה את המצוות התלויות בארץ, ומסיבות שונות לא זכו לכך.

הרמב"ן כשעלה ארצה, כתב בדרך מכתב למשפחתו בו הוא מבטא את אהבתו אליהם ומבקש את סליחתם על שעזב אותם וכל זה משום שאהבתו לארץ ישראל גדולה יותר. כך ראו גדולי ישראל את המצווה ליישב את הארץ כדי לקיים בה את המצוות התלויות בארץ.

מה הם המצוות התלויות בארץ ישראל? על כך בפינתנו הבאה אי"ה.