התורה האריכה לבאר את ענייני החג בכמה פרשיות בתורה, כמו פרשת בא בספר שמות, פרשת אמור בספר ויקרא, פרשת פנחס בספר במדבר, ופרשת ראה בספר דברים.

 

חג הפסח שבא לציין את היציאה מעבדות לחירות, משעבוד לגאולה ומאפילה לאור גדול, רבו הלכותיו והתורה החמירה מאוד בדיני החג עד שאמרה "כי כל האוכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה". ולכן ההלכה קובעת כי אדם צריך לבדוק אם יש חמץ בביתו באור לארבעה עשר בניסן (בשנה זו ביום ראשון בערב), לבער את החמץ ע"י שריפתו בערב חג הפסח עד השעה 11:25, ולבטל את החמץ, והינו – להפקירו ולהפכו כאפר הארץ. ועוד קודם ביעור חמץ ושריפתו מפסיקים לאכול חמץ בערב פסח (בשנה זו ביום שני) החל מהשעה 10:05. משעה זו ואילך לא יראה ולא ימצא גם פירור של חמץ בבתי ישראל.

 

אבל לא רק בדיקה, ביעור וביטול החמץ לפנינו, אלא אנו מקפידים גם לפנות אל הרב המקומי בכל אתר ואתר, ולעשותו שליח על מנת שימכור את כל החמץ שנשאר בביתנו (אם נשאר) לנכרי שהוא אינו מצווה על שמירת חג הפסח, ולמשך ימי הפסח כל החמץ שנשאר בביתנו או בבתי המסחר או במחסני החירום של המדינה, כולם יהיו שייכים לגוי.

וכל זה כדי שחס ושלום לא נעבור על אחד מאיסורי התורה הרבים בענייני חמץ, כפי האמור הרי יש עונש כרת על האוכל משהו של חמץ, איסורי בל יראה ובל ימצא, ומצות עשה להשבית את החמץ מבתינו.

 

בכל הסקרים שנערכו בארץ, הסתבר, שרובם המכריע של בני ישראל היושבים בציון, אינם אוכלים חמץ בפסח. ואני אוסיף, שרוב בני ישראל בארצנו, גם מנקים את הבית לפסח ועובדים קשה כדי שהבית יהיה נקי ומצוחצח לקראת חג הפסח.

 

מנהג עתיק יומין נוהגים אנו בימים אלה שלפני החג והוא לתרום לקרנות של "קמחא דפסחא" או "מעות חיטין" כלומר – לדאוג לעניי ישראל שאף הם יוכלו לחוג את החג כמו כל משפחה יהודית. החיוב לתרום לעניין נכבד זה הוא חיוב גמור ללא הנחות, ואין מי שפטור מתרומה זו.

ואכן, מהכספים הללו הנאספים למטרות נעלות אלו, קמו מאות אגודות של צדקה וחסד המחלקות מצרכי מזון בשפע רב לכל נצרך ולכל דורש.

 

הזכרנו את הזהירות מחמץ בפסח: גם כלים חדשים משמשים אותנו לפסח, וברוב בתי עם ישראל יש מערכת כלים מיוחדת לפסח. מי שאינו יכול לרכוש לעצמו מערכת כלים כזו, יכול להכשיר חלק מכלי החמץ שלו כדי שיהיו כשרים לפסח.

הכשרה זו נקראת בהלכה "הגעלה", כלומר – מטבילים את כלי החמץ בתוך יורה עם מים רותחים שראש מקעקעת תחת היורה, ומכניסים את כלי החמץ לתוך אותה יורה, והנה היא כשירה לפסח.

לא כל כלי אפשר להכשיר. ישנם כלים שצריכים הכשרה חמורה יותר, ויש כלים שאף הכשרה כזו אינם צריכים. בעניינים אלה מן הראוי לשאול רבנים ומורי הוראה המצויים בכל עיר ושכונה.

 

בכל הפסח נאכל מצות כשרות לפסח, ונשתה ארבע כוסות של יין כשרים לפסח.

גם כל מצרכי המזון נקפיד שיהיו כשרים לפסח, כדי שכל מה שיכנס לפינו בימי החג יהיה כשר ומהודר לפסח.

 

פינה זו של הלכה מאחלת לכל הגולשים והמתעניינים ברכת פסח כשר ושמח ומועדים לשמחה.