בס"ד, ירושלים,ב' באדר, התשס"ז

הרב פרוש מציין, כי אתמול נגרמה עגמת נפש גדולה לרבבות חסידיו ותלמידיו של כ"ק האדמו"ר "הבית ישראל" מגור, שביקשו לעלות לציונו ביומא דהילולא השלושים. "אין לנו חלילה טענות למשטרה, שהמליצה מתוך חרדה ופיקוח נפש לא לקיים את העלייה לציונו הקדוש – אך האם ממשלת ישראל נותנת בכלל דעתה לצירוף הנסיבות, שחוזרות על עצמן במקום זה לא בפעם הראשונה?. האם הממשלה מבינה בכלל את המשמעות המדינית של סגר בטחוני עצמי, באזור חשוב מאד בתוך עיר בירה?".

 

לדבריו, ברור שהמאבק הקשור בעבודות ליד שער המוגרבים, אינו על הקמת הגשר – אלא מהווה חלק ממערכה פלשתינאית גדולה יותר על השליטה העתידית בירושלים. גם ח"כים מהסיעות הערביות מודים, בשיחות אישיות, שאין לעבודות הללו, כל קשר למסגד אל=אקצה ובוודאי אין להן כל השפעה עליו.

 

"ביסוד הסערה המלאכותית הזאת", מדגיש הרב פרוש, "עומד המאמץ הגובר של הפלשתינאים לקעקע כל זהות וזיקה של העם היהודי לירושלים, ולערער על זכותנו אפילו לכותל המערבי". הוא מציין, לדוגמא, כי בתקשורת האלקטרונית הפלשתינאית מציגים בעצם הימים האלה את היהודים המתפללים בכותל=המערבי כ"פולשים". זמר פלשתינאי משמיע שיר לאומני "הוי נשמות רעות", על רקע תמונות של יהודים המתפללים בהמוניהם בשריד מקדשנו. זוהי, כמובן, הסתה מהסוג השפל והגרוע ביותר, שמלבה שנאה ארסית ומסוכנת.

 

לדבריו, תמוה מאד שראש הממשלה לא העלה בפסגה המשולשת – גב' רייס=אבו מאזן=אולמרט – את מסע ההסתה בתקשורת הפלשתינאית. "אם אבו מאזן אינו יכול להתחייב, בעקבות הסכם=מכה, להכרת ממשלת האחדות הפלשתינאית בישראל ולמאבק בטרור – שיתחייב לפחות להפסקת ההסתה וההתססה. ואם גם לכך אינו יכול להתחייב, מה טעם בכלל בקיום המפגשים חסרי התכלית הללו?".

 

הרב פרוש מציין, כי יהודים מאמינים בוטחים בסייעתא דשמיא ומקווים שיתקיימו בנו דברי חז"ל: "ירושלים באמצע ארץ ישראל". ולכן, סגירת הר=הזיתים תירשם כאפיזודה חולפת וארעית.