לפני כארבע שנים (תאריך מדויק: 20.12.02) השמיע מר שמעון פרס הכרזה מאוד תמוהה: "אין עוד לפסוק לפי הכלל ההלכתי הקובע שיהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, או שהתגייר לפי ההלכה. יהודי הוא מי שילדיו יהיו יהודים, ואין זה חשוב כלל אם אמו, אביו או רבע סבתו היו כאלה – אלא כיצד הוא מגדיר את עצמו".

זו הייתה, למיטב ידיעתי, הכרזה חד פעמית. מר פרס לא חזר עליה. יהודים נאמני התורה קיוו, שאולי חזר בו ושינה דעתו. מה שחשוב יותר הייתה משאלת לב, שדעה זו תתאייד בשיח הציבורי שלנו.

 

אך, תקוות לחוד ומציאות לחוד. ארבע שנים מאוחר יותר חוזר ד"ר יוסי ביילין על אותו רעיון עצמו, וכמעט באותו נוסח. במאמר ב"הארץ"(19.5) המוכתר "המשפחה המורחבת", הוא כותב: "היהדות החילונית מוכרחה להגדיר לעצמה מיהו יהודי, ואסור לה להעניק ליהדות הדתית את המונופול על ההגדרה. לא ייתכן, שמי שאביו יהודי והוא מבקש להיות מוגדר כיהודי, יידחה ויידרש לעבור גיור דתי...לא יתכן, שבני זוג שנישאו ליהודים ורואים עצמם כיהודים יצטרכו לעבור גיור דתי, אף על פי שהם עצמם אגנוסטיים למשל".

 

התשובה לתיזה הזאת, במישור הרעיוני היא חד-משמעית: מי שנחלץ למאבק למען פתיחת שערי הלאום היהודי לפני כל המצהיר על רצונו – איננו מתכוון כלל ללאום היהודי כמות שהוא. הוא שולל למעשה את קיומו, ומבקש לבטל את מציאותו. הוא רוצה לעשותו מה שאיננו: לאום חדש מנותק מן העבר היהודי, ממסורתו וממורשתו.

 

"והייתם לי סגולה מכל העמים". אנו נבדלים מגויי הארצות, ובכך ייחודו של עם ישראל. בכוח אמונתו זו שרדנו, לעומת אומות רבות שנמחקו והתפוגגו. לכן, אם לא נשמור את תעודת-הזהות המקורית שלנו, הדור השני והשלישי יימצא עצמו חסר זהות לחלוטין. והמיעוט שיישרד ייאלץ לשמור ולהגן על עצמו באמצעות "פנקסי קהילות". כלומר, יהיה פילוג בעם. יהיו "יהודים" בלי יהדות, לעומת יהודים נאמני המורשת.

 

ניתן לבחון את הרעיונות של פרס וביילין, גם מזווית אחרת. למשל, עפ"י תמונת העם היהודי בקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם – בארה"ב. לאחרונה פרסם הוועד היהודי האמריקני מחקר, ראשון מסוגו, שבוצע באוניברסיטת ברנדייס, וממנו עולים ממצאים מאלפים. כאלה המקעקעים את התיזה של ה"ה פרס וביילין.

 

למיליון וחצי איש בארה"ב יש הורה יהודי אחד, והורה לא יהודי אחר. אחוז ניכר – יותר מ-30 אחוזים – מאותן משפחות שרואות עצמן יהודיות, בני הזוג הלא-יהודים חשים אשמים באשר לאמונות ולמנהגים שהותירו מאחור. וחמור מכל: ילדיהם מהווים מראה לאמביוולנטיות שלהם, כאשר הם תופסים עצמם למעשה רק כ"חצי יהודים". מצב בעייתי לכל הדעות.

 

מר סטיב ביים, ראש האגף לחיים יהודיים בני זמננו בוועד היהודי-אמריקני, אמר על ממצאי המחקר, כי "האתגר כיום בארה"ב הוא ליצור בתים יהודיים, שבהם יגדלו הילדים כיהודים לכל דבר. והדרך היחידה להבטיח זאת, היא באמצעות גיור בני הזוג הלא יהודיים".

 

ד"ר ביילין במאמרו מתנגד ל"גיור דתי", וכוונתו לגיור עפ"י ההלכה. הוא מבקש לעשות קיצורי דרך: "גיור קל", "גיור כאילו". וזו עוד טעות במסכת אשליות. הגיור הוא, כמובן, אקט דתי מובהק, ומי שאינו מוכן לעבור אותו מפני שהדת אין לה משמעות בעיניו – מרמה את עצמו, ומנסה להטעות את זולתו. "גיור קל" – הוא תעתוע, תרמית. "המתגיירים" בשיטת אינסטנט רק יעמיקו את פיצול העם לשניים. זו לא תהיה כבר משפחה מורחבת, אלא מפולגת. יהיו "יהודים" עם הנחות, לעומת יהודים עפ"י ההלכה.

 

הנושא נדון, כידוע, בשנים האחרונות במלוא חריפותו במדינת ישראל. עלו לארץ ב"ה מיליוני יהודים מכל הגלויות, והיגרו אליה גם לא-יהודים במאות אלפים. תומכי השקפתם של פרס וביילין מתמרמרים על ההקפדה הנדרשת בקיום תהליך הגיור. אך מה לעשות שהגיור הוא אכן מושג הלכתי, ולא ניתן למכור לכל דורש "תעודת יהודי", במסגרת מבצעי הוזלה כמקובל בסופרמרקטים.

 

אם לא רוצים לפרק את האחדות היהודית, ואם רוצים למנוע פילוג לשני עמים – ראוי לגנוז את הרעיונות התמוהים, מבית מדרשם של פרס וביילין.

 

(פורסם בעתון הארץ)