שוב נוכחנו באחד הגילויים המכוערים של התגברות האלימות במשפחה בישראל: אשה בת 50 מאריאל נמצאה מתה בביתה באריאל, ועל גופה סימני חניקה ואלימות. במשטרה חושדים כי מדובר ברצח, וזוהי עוד ידיעה אחת בשורה ארוכה – ארוכה מאוד, לצערנו – של ידיעות מצטערות על אלימות במשפחה... והשאלה שצריכה להטריד את כולנו: מה קרה לה למשפחה בישראל? מה קרה לבית- היהודי בארץ-ישראל?

 

אנחנו – כיהודים – למדנו שהבית הוא תא היסוד של החברה, של העם. וכשם שגוף האדם ובריאותו תלויים בשלמות תאי היסוד – כך הבית או המשפחה הוא נדבך בבניין עם-ישראל...

 

תורת-ישראל לימדה אותנו: "ושמרתם אתם את חוקותי ואת משפטי, ולא תעשו מכל התועבות האלה... אשר עשו אנשי הארץ אשר לפניכם... ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם..." תורת ישראל לימדה אותנו, שאין שלימות לכלל העם – בלי שלמות הפרט, בלא שלמות המשפחה.

 

חשוב שהדברים ייאמרו: תורת ישראל מעניקה, כידוע, את חופש הבחירה לפרט... אבל, עלינו –על כל אחד מבני עמנו- לזכור שאנו חוליה בשרשרת הדורות... רק כאשר כל פרט יודע את יעודו, רק כאשר כל בית בישראל הוא שלם – אנו זוכים שישכין ה' שכינתו בעם. ואכן את הפסוק: "ושכנתי בתוכם" מסבירים חז"ל: הקב"ה שוכן בתוכם – בכל בית בישראל.

 

הבית היהודי הוא תא היסוד של העם. ומכאן בא הציווי של חז"ל: "כל המשמח חתן וכלה- כאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים". האלימות במשפחות – המופנית בעיקר, לצערנו, לנשים- נובעת לדאבוננו מן המתירנות המשתוללת, מן ההתרופפות של חישוקי המשפחה היהודית. לא במקרה נמסר המפתח לריבוי העם- בידיה הנאמנות של האשה. נשים צדקניות דאגו, בכל הדורות, להמשך קיום העם. יש לבצר את הבית ואת המשפחה, ויש לכבד את האשה המנצחת על הבית היהודי בטהרתו.

 

ראוי לזכור תמיד את אותו מאמר חז"ל, על שני המלאכים המלווים את היהודי בשובו בליל שבת מבית-הכנסת. הם בודקים את הבית, ואם מצאו בו שולחן ערוך – הרי מלאך טוב מברך את הבית.

 

אילו "הכירו" אלה המפעילים אלימות במשפחה – בעיקר, כמובן, בנשים – בתפקידה ובכבודה החשוב, הייתה רמת התוקפנות יורדת לאפס. כי עפ"י היהדות הגבר והאשה משלימים זה את זו, ורק בהיותם יחדיו ראויים הם לשאת את התואר אדם. אומרת על כך הגמרא במסכת יבמות(ס"ג,א): "אמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם".

 

במקום אלימות מטיפה היהדות להרמוניה בין איש ואשה במשפחה. כנאמר במסכת סוטה(י"ז,א): "אמר רבי עקיבא: איש ואשה, זכו שכינה ביניהם, לא זכו – אש אוכלתם".

 

עקירת האלימות במשפחה- היא התנאי להרמוניה המשפחתית, לכך שהשכינה תהיה בבית היהודי.