לרגל וועידת התנועה הרפורמית, או בשמה בישראל: התנועה ליהדות מתקדמת, פירסם מאיר אזרי מאמר המוכתר "הדרך השלישית" (ידיעות אחרונות 21.5.08), שבו בין היתר הוא עורך אנלוגיה מוזרה בין התנועה הרפורמית לבין תנועת החסידות.

זהו חילול השם. זוהי דיבה, הונאה והטעייה. החסידות, על כל חצרותיה, מטיפה ליהודים לקיים בדבקות תורה ומצוות, ולשמור על הופעתם המקורית: הזקן, הפיאות, הקאפוטה, השטריימל ועוד. השירה והריקודים, עפ"י דרכה של החסידות, הם גם אמצעי נוסף להתעלות ולאהבת השם. החסידים בכל חצר מקבלים מרצון את הדרכת הצדיק, העומד בראשם. וכך הפכה זו לתנועה עממית כבירה, שקירבה בכל הדורות המוני יהודים לנאמנות בלתי מתפשרת לתורת הר=סיני וליראת שמיים.

האנלוגיה בין הרפורמה לבין החסידות היא, אם כן, מעשה מרמה וגנבת דעת. תנועת הרפורמה, שפועלת מראשית המאה הי"ט בגרמניה, "ויתרה" למעשה על חלק ניכר מן המצוות המעשיות, לרבות קדושת השבת ודיני כשרות. התנועה הקימה "טמפלים" (בעברית: היכלות) במקום בתי כנסת, ובהם סדרים ומנהגים הדומים לאלה שבכנסיות פרוטסטנטיות.

אין לרפורמים "שולחן ערוך", וזו "דת" מוזרה ללא "הלכה". ממצאי מחקר של הוועד היהודי האמריקני מעלים גם, כי 62% מהראביים אף מסייגים את אמונתם בבורא העולם. ומה פלא שתנועה זו מעודדת, במישרין ובעקיפין, נישואי תערובת שהגיעו כבר בארה"ב ובעולם המערבי לממדים מבהילים. יש בין מנהיגי התנועה הטוענים, כי נישואי התערובת הם מציאות חברתית בימינו שקשה לשנותה. יש אפילו ביניהם המכריזים, כי נישואים מעורבים הם הזדמנות להמשך קיום העם היהודי. מוזר ככל שטענה זו נשמעת.

מקומה של ארץ=ישראל בתיאולוגיה הרפורמית, מעניינת לכשעצמה. דוד פרידלנדר, מאבותיה הראשונים של תנועת הרפורמה פיתח "תיאוריה", כי על היהודים לעקור מלבם כל ערגה לארץ=ישראל ולירושלים. מספרי התפילות של הרפורמים נמחקו במשך שנים רבות גם פסוקים כמו: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב". כיום הם לכאורה "חזרו בתשובה" חלקית בנושא זה. הם הפכו, לדבריהם, ל"ציונים".

כיום, תנועת הרפורמה בארה"ב היא בנסיגה, באורח פרדוקסלי דווקא בגלל ההתבוללות האוכלת כל חלקה טובה ביהדות. משום כך ובדלית ברירה, מנסה התנועה הזאת להכות שורשים במדינת ישראל, וראשיה מבקשים להעניק לה אצלנו מעמד שווה לזה של האורתודוקסים.

ייאמר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: התנועה הרפורמית מזייפת את היהדות, מעוותת את מורשת ישראל – ובהתכנסה לוועידתה, היא ראויה ללעג ולבוז.

 

 

 

(פורסם בידיעות האחרונות)