,בס"ד

"הכנענים" מהדורת ‏2005
הזהות היהודית של המדינה

(תגובה למאמרה של שולמית אלוני ("הארץ" 16.1.04


היה בעבר הלא רחוק זרם אידיאולוגי בעמנו, שטען כי בארץ ישראל הונחו יסודות לישות לאומית חדשה, שאין לה זיקה לעם היהודי ואין לה קשר ליהדות. הלאום החדש, כך אמרו, חייב לצמוח כחברה פתוחה לכל אדם בלי הבדל. הם כונו בשם – "הכנענים".

"הכנענים" נעלמו מנוף חיינו. העם בישראל, ברובו הגדול, דחה את השקפתם וראה בהם קבוצה תימהונית ואקסצנטרית. אם כי, יש להודות, כי הדי התפיסה הבסיסית של "הכנענים" נשמעים מדי פעם במקומותינו, בווריאציות שונות ובטיעונים אחרים. לאחרונה אנו אפילו עדים לניצני תחיית "הכנענים" במהדורת 2004.

הגב' שולמית אלוני פרסמה מאמר המוכתר "ישראל, מי יודע" ("הארץ 16.1.04), שבו היא מציעה שהלאומיות שלנו תוגדר כ"ישראלית" ולא יהודית. הנימוק בפי אלוני: "נראה כי הרצון היה לשמר אותנו כעדה דתית, ועל כן קבעו בשבילנו לאום יהודי שאינו אלא עדה סגורה".

גב' אלוני נמנית גם על קבוצה של 38 אזרחים, שעתרו לאחרונה לבג"צ נגד שר הפנים "המסרב לקבל הודעת העותרים וכל אדם אחר, המבקש לרשום עצמו בסעיף הלאום, ברישומים רשמיים, כשייך ללאום הישראלי".

הנימוק המרכזי בפי העותרים: "יהודי אמריקאי הוא גם אמריקאי לפי הלאום וגם יהודי, וכך גם היהודי הצרפתי או היהודי הנורבגי. אנו סבורים, שגם יהודי ישראלי רשאי להתהדר בישראליותו, בהיותו בן הלאום הישראלי כמו אחיו בן הלאום האמריקאי".

אמנם, "הכנענים" בווריאציה של 2004 אינם מצהירים כאחיהם בעבר, שאין ללאום הישראלי החדש זיקה וקשר ליהדות ולעם היהודי, אך לא מקרה הוא שהרוח החיה בקבוצת 38 העותרים הוא פרופ' עוזי אורנן, מראשי "הכנענים" בנוסח הישן. ורוב חברי הקבוצה השתתף לא אחת בפעילויות אנטי דתיות בישראל, והביע רצון מוצהר להתנתק מהמסורת ומהמורשת היהודית. אלה הם חילונים מיליטנטים, חדורים קנאות פנטית.

לכאורה המשאלה של "הכנענים" דהיום היא מובנת. הם רוצים להיות ככל העמים. לחיות כמו צרפתים, אנגלים ואמריקאים, להיות מושרשים בקרקע ולא בזיכרונות העבר. יש להם, בראייתם השטחית, טריטוריה, לשון, מוסדות שלטון, צבא ובתי משפט – והם אינם רוצים קשר עם ההיסטוריה והתרבות העתיקה של אבותיהם.
לדעתם, מדינת ישראל היא "מדינת כל אזרחיה" – ולא מדינה יהודית, המעניקה זכויות שוות לכל אזרחיה. אבל, הם מתעלמים מן המציאות שאין אצלנו הפרדה בין

לאום לדת, ובכך אנו שונים מעמים אחרים. הם מתכחשים לעובדה, שמדינת ישראל הוגדרה מראש כמדינת היהודים, גם במגילת העצמאות, ובעיקר הם גם מתנכרים לאמיתה שתקומת מדינת ישראל יונקת מזכות ההבטחה האלוקית שניתנה לנו לארץ זו.

עמנו בא לחדש כאן מציאות שעברה מן העולם לפני אלפיים ויותר שנים, מכוח התורה הזכויות, הזיכרונות והתפילות והכיסופים וקשרים רוחניים. לשווא יבקשו "הכנענים" (2005) לנער חוצנם מן העבר, כי כולנו שקועים בו עד צוואר.

היו עוד ניסיונות היסטוריים להחזיר עמים אל ארצותיהם אשר מהן נתלשו – אך כולם נסתיימו בכישלון. היו עוד מאמצים להחיות לשונות עתיקות – אך אף אחד מהם לא נשא פרי. היו עוד לאומים וקבוצות אתניות, שנשאו בליבותיהם כיסופים אל ארצם הישנה – אך באף אחד מהם לא נהפך הכיסוף לכוח מניע.

חשוב גם להדגיש, כי בחירת אברהם אבינו בברית בין הבתרים לא היתה אישית, אלא לשם הקמת העם היהודי. כפי שנאמר ע"י הקב"ה לאברהם: "ואעשך לגוי גדול". וביציאת מצרים נאמר לנו: "ולקחתי אתכם לי לעם". לא מדובר על "עדה", כדברי הגב' אלוני, אלא על לאום.

חשוב לדבוק בכינוי "יהודי", שהוא תואר כבוד ומסמל את דרכו המיוחדת של עמנו ואת אמונתו. (בפי הנוצרים שימש תכופות השם "יהודי" ככינוי גנאי, להבדיל מ"ישראל". זו מורשת "הברית החדשה", בה מוסב השם "יהודים" למתנגדיו של ישו הנוצרי).

הלאום היהודי קבע, כי מדינתנו היא יהודית במהותה. עיקרון זה הביא למיסוד מערך מקיף של חוקים וקווי מדיניות "יהודיים" – החל מחוק השבות, דרך ההסכמה שגובשה בין דוד בן גוריון להנהגת "אגודת ישראל", ביוני 47 להבטחת ענייני האישות, השבת, החינוך והכשרות במוסדות ציבור, ועד החוקים הקובעים מעמד ממלכתי לסמליו של העם היהודי.

האם הלאום החדש של הגב' אלוני ושות' יורה לשירותי הביטחון לחדול מפעולות להצלת היהודים לא-ישראלים בחו"ל? האם תיפסק מעורבות בתי משפט שלנו בשפיטתם של פושעי מלחמה נאציים "בגין פשעים כלפי העם היהודי"?

לבסוף: הלאום היהודי במדינתנו חייב לשמור ולטפח את המורשת היהודית, כי בלעדיה אין לנו כאן זכות ולא אפשרות קיום.