|
בס"ד, ירושלים,א' באדר, התשס"ט
25/02/2009
החוקה היא אובססיה
מהי אובססיה בלע"ז? רעיון טורדני המשתלט על אדם ואינו מרפה ממנו. המלה הנרדפת בשפה העברית היא טירדון, המוגדרת ע"י בלשנים כך: מחשבה מציקה ועקשנית, המשעבדת את האדם לפעולות מיותרות. אובססיה או טירדון – כך אפשר לכנות את מאבקו של ח"כ מיכאל איתן (הליכוד), להנהיג חוקה במדינת ישראל. את נושא החוקה הוא מעלה בכנסת בכל עת, ואינו מרפה. כוותיק הח"כים הוא נשא נאום ארוך במושב החגיגי של פתיחת הכנסת ה=18, ומיקד את דבריו כרגיל בצורך לנסח חוקה לאלתר. לדידו, אין למדינת ישראל בעיות אחרות – מלבד החוקה.
הייתה בנאומו הערה אחת, שאינה ראויה אף לציטוט, כנגד היהדות החרדית על שהשקפת עולמה ואורחות חייה עומדים בניגוד לרעיון אימוץ החוקה במדינה. ועל כך החתום מעלה לא התאפק, וקראתי נגדו קריאת ביניים – היחידה שנשמעה במושב החגיגי – כדי להעמיד את הנואם על מקומו. ח"כ איתן נבוך אולי לרגע, משום שלא ציפה להפרעת נאומו במושב הפתיחה החגיגי.
בתולדות היישוב היהודי בא"י זכורה פרשת "חוקת הקהילות". לפני 82 שנים פורסמו "תקנות כנסת ישראל", שאושרו ע"י הנציב העליון הבריטי פלומר. התקנות – או "חוקת הקהילות" – פרטו את מבנה "כנסת ישראל" – אספת הנבחרים, ועד לאומי, ועדי הקהילות וסמכויותיהן ועוד. סביב נושא "חוקת הקהילות" התנהל מאבק ממושך של היהדות החרדית, שתנועת אגודת ישראל הייתה כמובן נושאת הדגל שלו. קצר כאן המצע לתאר את השתלשלות המאבק, ויכולנו למלא חלק ניכר מגיליון זה של "המבשר" בהבאת מובאות של הכרזות והצהרות מצד מנהיגינו דאז בנושא. נסתפק, הפעם, באחת: אגו"י הצהירה: "השעבוד לקהילה שאינה מאורגנת על בסיס חוקי התורה – הוא בשביל כל יהודי דתי כפייה מצפונית...".
כאז כן עתה: לעם ישראל יש "חוקת עולם", וכך היא מוגדרת ומודגשת בתורה (שמות – י,ב, י"ד). כל "חוקה", במרכאות כפולות, שאינה מתבססת על "חוקת עולם", על חוקי התורה – אינה קבילה ונדחית על הסף. חד וחלק.
נתבקשתי, לפני שנים, להרצות בבית ספר תיכון חילוני בת"א ולהבהיר את התנגדות יהדות התורה לניסוח חוקה. השתמשתי אז גם בנימוקים מסוג שונה. אמרתי, שתובעי החוקה אצלנו טועים לשיטתם. ראשית, הקשר בין חוקה לבין אחדות העם הוא חד כיווני. כי כאשר יש מידה גדולה של אחדות, כלומר כאשר יש הסכמה רחבה על עקרונות – אפשר לתת לה ביטוי בחוקה. מאידך: בכיוון ההפוך – זה לא פועל. בהעדר הסכמה רחבה, לא ניתן ליצור אותה ע"י איזה להטוט שיקבע את העקרונות באורח מלאכותי. כי אלה בדיוק העקרונות המצויים במחלוקת.
זאת ועוד. הדעה שחוקה היא פתרון קסם, מבוססת על הנחות המיובאות מארה"ב. אלא שהדוגמא האמריקנית דווקא מטעה: החוקה שם נוצרה ושרדה בגלל הסכמה לאומית חסרת תקדים. ובפעם היחידה, אגב, שבה הייתה מחלוקת ערכית, כמו בנושא העבדות, היא הוכרעה במלחמת אזרחים עקובה מדם.
אם כן – אמרתי לתלמידי הכיתות הגבוהות בביה"ס התיכון – חוקה לא תביא אותנו לאיחוי הקרעים ואיחוד העם, ליצירת הסכמה לאומית. ובמצב כמו עתה, שבו ישראל מפולגת, לצערנו, ההפך הוא הנכון: חוקה במצב של אי הסכמה – תהיה דווקא מתכון להעמקת השסעים.
שאלו אותי התלמידים: מה אתה בכ"ז מציע? אמרתי להם, כי יש לאפשר לחברה הישראלית עוד מספר שנים של דיונים פנימיים והבשלה – עד אשר תגובש הסכמה לאומית, שתעוגן בחוקה. כיהודי מאמין בן מאמין אני סבור, שתגיע אצלנו ההכרה כי "אין ישראל אומה אלא בתורתה". ועוד יתקיימו בנו דברי הנביא: "אז נדברו יראי ד' איש את רעהו, ויקשב ד' וישמע".
תלמיד אחד הציק לי בשאלה פרובוקטיבית: ומה יהיה אם הרוב בכנסת יאמץ חוקה נגד רצונכם?. עניתי בכאב וביושר: קיום העם היהודי חשוב בעינינו מקיומה של המדינה. אם מדינת היהודים מתנהלת נגד חוקי התורה – אנו מציבים סימן שאלה על צדקת הקמתה וקיומה. ואידך זיל גמור.
אובססיה או טירדון: עולמם הרוחני של ח"כים רבים, כמו ח"כ מיכאל איתן, הוא עולם שמעוניין ומכוון לשיח נכרי, ולכללי משחק המתעלמים הן מהברית ומהמחויבות לתורה הקדושה, והן מהמורשת והמטען ההיסטורי של עם ישראל. בני האליטות החילוניות, גם אלה המכנים עצמם לאומיים, אינם מתמודדים עם המשא הרוחני היהודי – אלא רוצים להורידו מסדר היום. כך קורה בחוקים, במערכת המשפט, במוסדות החינוך ועוד. אך אנחנו יראי ד' נמשיך להאבק ולהתפלל: "אתה תקום תרחם ציון, כי עת לחננה כי בא מועד" (תהילים ק"ב-י"ד).
והערה אחרונה בלתי נמנעת: ח"כ איתן הדגיש בנאומו, כי "7 כנסות נכשלנו באימוץ חוקה למדינה, ובכנסת ה=18 אנו נצליח". בתורה נאמר "אל יתהלל חוגר כמפתח". אני מזהיר, בכל הכבוד הראוי, את חברי הכנסת מכל הסיעות: אל תנסו לכפות עלינו חוקה כראות עיניכם. אנו זוכרים, כי לפני 85 שנה הפולמוס המתמשך סביב "חוקת הקהילות" – הביא אותנו עד לשפיכת דם נקיים של הקדוש דה האן ז"ל. "אידין מתקרי חכים?" אמרו ליה: "איזהו חכם הרואה את הנולד".
פורסם בהמבשר |
