המערכה ממשיכה לסעור
מערכת 'היציאה' (עליה סיפרנו כבר בשבוע שעבר), במסגרתה נאלצו כל שומרי התורה בארץ, לגשת לתחנת-משטרה הקרובה למקום מגוריהם ולהצהיר על יציאתם מ'הוועד הלאומי', התנהלה כבמערכת-בחירות לכל דבר וענין, עם מערכת ארגונית טובה ויעילה.
והנה ציטוט מ'קול ישראל': "היציאה בהמון מועד הלאומי מקיפה הפעם את כל החוגים של הישוב. בערים כאלה שאשתקד לא נראתה כל תנועה של יציאה, רבה היום הדרישה לצאת מהועד הלאומי, ואפשר לשער שמספר היהודים אשר ישארו מחוץ לסמכותו של ועד הלאומי יגדל הפעם בעוד חמשת אלפים בוגרים לעומת אשתקד. ועד הלאומי חשב להזהר ממספר נמחקים גדול ולא הכניס בתוך רשימותיו יותר מתשעת אלפים מאלה שהגישו בשנה העברה טופסי יציאה, מהם בירושלם עצמה ערך שבעת אלפים, אולם אין תחבולה זו משנה את העובדא שצבור של קרוב לעשרים אלף בוגרים בעלי הכרה ומטובי הישוב נמנה על דגל היהדות החרדית הנאמנה והוא יתארגן מחוץ לגבולי הועד הלאומי... מפתח-תקוה ומחיפה מתקבלות ידיעות על רבוי של יוצאים, מחשובי וגדולי הסוחרים... גם בירושלם יצאו כבר מהועד הלאומי כל היהדות החרדית על רבניה, סוחריה ובעלי בתים".
"משתמשים ברמאות נמבזה"
להלן מספר עובדות וקוריוזים מהמערכה, כפי שהם באו לידי ביטוי בדיווחי 'קול ישראל' (הנה ציטוטים אחדים):
"מוסרים לנו שהמודעות המתפרסמות על ידי המזרחי, המזמינות בשם התורה להכנס בועד הלאומי נדבקו ביום השבת שעבר. וכשהמדביקים נשאלו על כך השיבו: אין דבר אנחנו מדביקים בנעצים ולא בדבק...".
מחילול-שבת לאלימות: "הועד הלאומי התחיל, מרוב מרירות, להשתמש באמצעי אלימות כנגד היוצאים. שנים מחכמי הישיבה אשר הציעו ליהודים חרדים לחתום על היציאה הוכנסו אל חדר והוכו שם מכות אכזריות. משנים אחרים חטפו את ההודעות וקרעו אותם, וכשהללו מחאו נגד זה הכו אותם עד זוב דם. התנפלות של אלימות היתה גם בשכונת מאה שערים".
ומאלימות לרמאות: "שליחי הועד הלאומי משתמשים ברמאות נמבזה. בימים האחרונים כבר מצא לו הועד הלאומי שלוחים בעלי פאות וזקן, הבאים בשם אגודת-ישראל, ומגישים להתמימים טופסים של כניסה בועד הלאומי. שלוחים אחרים מהפועלים מרמים את הפועלים ואומרים להם שזו הרשמה לעבודה של שמונה שעות. ועוד בדברים מאוסים כאלה"...
"הגיע לידי סקנדלים"
ועוד בעניני רמיה: "מי מכיר את ישעיה שאלתיאל? צעיר בשם הזה בא למשרד ועדת היוצאים ובאיצטלא של יראת חטא הציע את עזרתו לתעמולה של יציאה מהועד הלאומי. הועדה נתנה בידו הוצאות לפרסם קול קורא ליציאה אל עדת התימנים, והוא קיבל עליו את הפצתו בין עדתו. מוסרים לנו שהאיש הזה לא פרסם כלל את הקול קורא, אף-על-פי שלקח גם שכר הטרחה של חלוקת הקול קורא, ולבסוף פרסם ב'דאר היום' (העתון החילוני) שהוא חוזר בו. אומרים שסיבת ההחזרה היא מפני שדרש מוועדת היוצאים עוד כסף לצורך נסיעה של תעמולה בערי אר"י (=ארץ-ישראל. נ"א), וכשלא נתן לו את זה כאן, פנה לצד אחר, ואתא חמרא ובטש לשרגא".
החרדים מוסיפים להתלונן על מעשיהם של אנשי 'הוועד הלאומי': "הועד הלאומי העיז בשבת העבר לשלוח מתעמלים לבתי הכנסת. הם מעיזים כבר לכבוש את המקלט האחרון של היהודי החרד ובבית מקדשו חושבים הם לנהל את תעמולת ההפקרות הדתית וכיבוש הקהילות שלהם. אולם הם מצאו עוד ירושלים על הגֹבה. כמעט אף בבית כנסת אחד לא נתנו להעמילים שלהם לנאום. במקומות אחרים ניסו להתפרץ בחזקת היד והדבר הגיע לידי סקנדלים".
"התורה אינה סובלת פשרות"
ומן הצד השני: "ביום ד' היתה בועד הכללי אסיפה רבתי מטובי חרדי עיר הקודש – רבנים, סוחרים ונכבדי העיר, ודנו על דבר שאלת ועד הלאומי. בבירור הדבר השתתפו הרבה מהנוכחים ואחרי כן נתקבלה החלטה קבועה ומסוימה שכל יהודי חרד מחויב לצאת מוועד הלאומי. משלחת רבנים מהאסיפה מסרו אחרי כן את ההחלטה בכתב להרב מוהרא"י קוק הי"ו...".
ובאותו ענין: "מוסרים לנו שישנם חוגים המנהלים מו"מ עם ועד הלאומי על יסוד של פשרות וויתורים. כדאי שחוגים האלה ידעו שהיהדות החרדית לא תשמע להם. התורה אינה סובלת פשרות. הפסק דין של גדולי וגאוני היהדות בארץ ובגולה בנוגע לוועד הלאומי הוא די ברור ...וכל זמן שהדרישות לא ימצאו את בטחונם הגמור בתוך החוקה עצמה, מאושרים ע"י ממשלת ארץ ישראל בתור חוק ולא יעבור, לא בהבטחות של מה בכך בעל פה או בכתב, לא תכנס היהדות החרדית אתם במו"מ... ואם ימצאו אחדים שיתפתו להם או שימצאו אמתלא ע"י הפיתויים לשנות את דעתם, הרי רק הם אחראים בעד הפרצות בדת והם ישארו בודדים בוועד הלאומי יחד עם המזרחי ויהיו מובדלים מעדת ד' הנאמנה, והיהדות ועמדתה נקיים".
ואח"כ יו"ר מועצת המנהלים; בתפקיד זה גם חתם על שטרות הכסף הראשונים בישראל. נ"א), י. רוזוב, א. ברלין, ש. קפלנסקי (=מנהל מחלקת ההתישבות בהנהלה הציונית ואחר-כך מנהל הטכניון העברי בחיפה. נ"א), א. קרויזה, ש. טולקובסקי (=מראשי הפרדסנים בארץ. נ"א), מ. לוריה, חברת "מסחר ותעשיה" פרסמה את מטרות התערוכה, במסגרת דיווח על ועידה שתתקיים בימים 11 ו-14 באפריל באמצע ימי התערוכה.