|
בס"ד, ערש"ק כי-תשא תשס"ט
כולל 'שומרי החומות' זכה בתביעת דיבה
מנהלי כולל 'שומרי החומות' זכו בתביעת דיבה שניהלו בבית-משפט השלום, נגד יו"ר אגודת עולי הונגריה. מתוך הדברים אנו למדים על נסיבות התביעה ועל האווירה שאפפה את הדיונים בבית-המשפט:
"זה יותר משנתיים כבר שקבוצה קטנה של עולים חדשים מהונגריא, עושים התקפות גסות על כולל שומרי החומות, ועל הרבנים הגאונים נשיאי הכולל בארץ ובחוץ-לארץ. הם הדפיסו ופרסמו והפיצו כרוזים וחוברות בשמם ולפעמים תחת שם בני הכולל, שבהם העליבו באופן הכי גס את הנהלת הכולל ואת הגאונים נשיאי הכולל, וגם יחידים נכבדים מבני הכולל. [...] אנשים אלה פרסמו מאמרים בעתונים אנטישמיים, וגם הלשינו בפני הממשלות, והכולל עמד להפסיד כל תמיכה מארצות חו"ל.
"השופט החליט להאשים את הנאשם יוסף תקוה יושב ראש של אגודת עולי הונגריא, בהתאם לסעיף 214 מחוק העונשין על הוצאת דיבה בדפוס, ורק מפני שהנאשם הופיע בפעם הראשונה בבית-המשפט, על כן החליט השופט בהתאם לפקודת שחרור אסירים משנת 1928 לשחרר אותו בתנאי שיתן ערבות להנהגה טובה למשך שנה מיום המשפט בסך שלשים לא"י (=לירות ארץ-ישראליות. נ"א) והתחייבות בכתב על זה, ולהופיע לפני בית המשפט בכל עת בתקופה זו כדי לקבל את העונש על-פי הסעיף הנ"ל, אם לא יקיים אחד מתנאי ההתחייבות. כמו כן עליו לשלם את הוצאות המשפט ושכר עורך דין ולכל אחד מהמאשימים מיל אחד דמי פיצויים".
"במשפט השני של הנאשמים שבמשפט זה, על בית המשפט המחוזי לדון בענין הוצאת דיבה על-ידי פרסום חוברות שבהן ההתקפות הן יותר חמורות נגד הנהלת הכולל ונגד הגאונים נשיאי הכולל בחו"ל וגם נגד רבנו הגאב"ד ובית דינו שליט"א והרב הראשי ראשל"צ הרה"ג יעקב מאיר שליט"א ועוד ועוד – החליט שופט החוקר כי עד בירור המשפט בבית משפט המחוזי, על הנאשמים ליתן ערבות בסך מאתיים לירות, במשך ארבעה ועשרים שעות, ואם לא ישיגו את הערבות הדרושה אזי יאסרו עד בירור המשפט".
#המחשה לדרגת הנימוס...
ובמאמר פרשנות על משפט זה, אנו מקבלים כמה התיחסויות עסיסיות בענין המשפט הזה וההתיצבות של כלי התקשורת החילוניים לצד המשמיץ:
"לא כדאי להתעניין כלל מאיזה טעמים ונימוקים עשה ה' תקוה מה שעשה נגד כולל אונגרין. תמיד היה בין הציבור יחידים שהיו לקרבנות של זעזוע עצבים או סיבות אחרות [...] התקפה זו על כולל אונגרין ותוצאותיה, משמשות אילוסטרצי' נכונה לדרגת הנימוס והתרבות של בעלי המריבות היומיות כאן [...].
"הרבה יותר ממה ששמע הציבור בארץ-ישראל דיבה על הנהלת כולל אונגרין, מצד ה' תקוה, נודע לו מפי העתונים היומיים הללו, שעינם צרה ומקנאה ביישוב הישן [...], כי לא ידעו בושת, ויתכן שהם ישתמשו עוד גם ב'הווא אמינא' של השופט [...].
"לא מתמול-שלשום נמשכת מלחמתם זו של בעלי העתונים הציוניים על היישוב הישן ומוסדותיו. ועוד טרם קרא מר מ.ג. באחד מגליונות 'הארץ' של שבוע העבר, הכרזת מלחמה על המוסדות והכוללים [...] כעמודי יתר העתונים דברי בוז ונאצה [...], וגם פרסום סכסוך זה בעצמו על עמודי העתונים החל זמן רב קודם להכרזת מלחמתו...".
הצקותיהם של הרבנים האדומים
לא רבים מבני דורנו מודעים למלחמת התעמולה שניהלה המפלגה הקומוניסטית ברוסיה, נגד היהדות ונאמניה. מפלגת השלטון ברוסיה האדומה הפעילה מחלקה יהודית מיוחדת – 'יבסקציה' – שניהלה טרור אנטי-דתי ותעמולה כפרנית בקהילות ישראל ברוסיה.
בין השאר פעלה ה'יבסקציה' באמצעות 'רבנים מטעם' שהתגייסו לסייע למפלגת השלטון בהחרבת היהדות בארצם. הנה מכתב כאוב בנושא שנשלח ממינסק ומצא את דרכו אל שולחן המערכת של 'קול ישראל':
"ברוסיא הסובייטית נמצאים כיום כמה רבנים אדומים ונושאי כלי קדש שונים. ה'מפורסמים' שברבנים האדומים הם: הרב מאנעס מנאוו-ביכאוו והרב שלמה האנף מסלעפיאנק.
"...ה'רב' מנאוו-ביכאוו, הוא עסקן פעיל בתוך היהודים הקומוניסטים המנצלים את עמדתו זו לכמה ענינים, ומפני שהוא למדן וגדול בתורה ובמדע, משמש להיעבסקציה בכתב ובעל פה. בכל ערב יום-טוב, אשר היהודים הקומוניסטים יוצאים בתעמולה נגד הדת היהודית, מופיע הרב הנ"ל עם מאמרים בעתונות שלהם, ומוכיח בראיות מן התורה והמדע, כי רבנים, גבירים, קלירקלים ומשמרים בדו את ה'אמונה' למען טובתם הם...
"ה'רב' מסלעפיאנק נתפרסם הרבה ב'משפט השוחטים ממינסק'. בקצף על לשונו חרף את נושאי כלי קדש והשפיל את כבודם עד לעפר. כמו כן נכנס פעם באחד החגים של הסובייטים בבית-כנסת, ודרש לא לומר 'תחנון' לכבוד החג. כמובן שהקהל לא שמע לו ולדרישתו. למחר יצא במאמר בה'וועקר' המינסקאי (כעת אקטאבר) ובו מחה נגד הגבאי והמתפללים...".
"ההודעה הביאה לידי צחוק"
ועוד מספיחי המאבק סביב היציאה מהוועד הלאומי:
"'דאר היום' (העתון של מפא"י נ"א) גליון יום ג' פ' תשא מודיע אשר 'ישיבת "בני יעקב רידב"ז" למרות כל החירופים והגידופים ולמרות הלחץ מצד ה"ה: (=ביטוי חצוף של כתב 'דאר היום' כלפי. נ"א) זילברמן (=הכוונה היא לרבה של צפת הרה"ג ר' רפאל זילברמן. נ"א) וקלינגר (=החוצפה היא בהזכרת הרבנים ללא תואר ובלי שמותיהם הפרטיים. נ"א) לא יצאו מהוועד הלאומי'.
"ההודעה הזאת הביאה בעירנו לידי צחוק אף בין אלה הנמנים על דגל החופשים כי כידוע אשר בישיבה הזאת נמצאים תלמידים לא פחות ולא יותר מעשר במנין, מהם שלשה גבאים ומנהלים, אחד גזבר והשאר 'ששה' תלמידים, מביניהם חתמו חמשה על טופסי יציאה ואצל החופשים נשארו רק שלשת הגבאים, הגזבר ותלמיד אחד ספרדי".
מאבק בפעילות המסיון
"האדמו"ר מראדזימין שליט"א (=רבי אהרן מנחם מנדל בעמח"ס 'חינוך הבנים, צמח מנחם', שבביקורו בארץ-ישראל הקים את המחיצה בכותל-המערבי. נ"א) הזמין אליו ביום השלישי שבוע זה אספה מצומצמה מהחוגים השונים של היהדות בירושלים לדון על בקשת אמצעי הגנה נגד הפצת המסיון והשפעתה בארץ.
"האדמו"ר שליט"א בא בדברים עם מנהלי מוסדות שהבטיחו לו לקבל לחסותם את הילדים [...]. האדמו"ר שליט"א מסר עזרתו הראשונה של חמשים דולר בתור התחלה להאוסף אשר יעשה למטרה זו.
"ביום החמישי בבוקר עזב האדמו"ר שליט"א ומשפחתו את ירושלים על דרך שובו לבית לשלום. אל התחנה (=תחנת-הרכבת. נ"א) ליווהו קהל גדול מאד".
צרור ידיעות שוטפות:
המועצה המוסלמית התנגדה
"הממשלה בלונדון החליטה שאשה אינה יכולה להופיע בתור עורכת-דין בבתי-המשפט בארץ-ישראל... מפני שהמועצה המוסלמית בארץ-ישראל התנגדה...".
רוקפלר בא לביקור
ביום ג' עם רכבת הבקר הגיע לירושלם ג'והן ד. רוקפלר בנו של אחד המליונרים היותר גדולים. הוא ישהה בארץ רק ימים אחדים. מטרת בואו לבקר את החפירות בכפר מג'ידו, שהן נעשות על חשבונו, והממשלה האי"ת (=הטיה מעניינת של ראשי תיבות 'הארץ ישראלית' נ"א) סללה דרך מיוחדת לכבודו".
האזרח הוותיק חזר
"באוניה מבריטניא שעגנה בחיפה ביום ג' באו תיירים רבים, ביניהם 120 יהודים, מהם גם תושבי ארץ-הקודש ששבו למולדתם. אחד מהם הוא הרה"ג ר' שלמה גאטליעב הי"ו ששהה בארצות-הברית מלפני המלחמה (=מלחמת-העולם הראשונה, שם כיהן כרב בבית-כנסת אור-החיים ד'אנשי גליציה' בפילדלפיה, וכמנהל של כולל אמריקה נ"א)".
קנסות בפתח-תקוה
"במוצאי שבת-קודש פ' תשא היתה אסיפה כללית של 'משמרת השבת' [...]. נתקבלו החלטות שיקנסו את המחללים בסך 5 לירות בעד כל פעם שיחללו שבת-קודש".
ולידיעה חיובית יותר במושבה פתח-תקווה:
"לרגלי התרחבות היישוב בזמן האחרון (כ"י) נרגש בקיץ חוסר מים במושבה, ניגש וועד המושבה לחפירת באר חדשה במושבה".
צפלין מעל עיר-הקודש
"ביום הרביעי לפנות ערב נראה הצפלין (הגלגול הראשוני של המטוס) מעל תל-אביב ובשעה שבע בערב עף מעל עיר הקדש ירושלים". | 
