|
ב"ה
הרב בירך בשם ומלכות "שהחיינו"
בדרכי התקשורת של הימים ההם, לעתים התארך הזמן שבין האירועים לדיווחים עליהם. וכך זכינו השבוע לדיווחים באיחור ולהתנצלות של המערכת על האיחור. המדובר בדיווחים על ביקור ה'בית אברהם' מסלונים זצוק"ל בטבריה, וכן על דיווח צבעוני מפורט מביקורו של שליח אגודת-ישראל הירושלמית לאירופה, הרב משה פרוש ז"ל בויז'ניץ, בתקופה שה'דמשק אליעזר' זצוק"ל כיהן בה כרב ואב"ד:
ביקורו של האדמו"ר בטבריא
"זכות מיוחדת יש לה לעירנו לגבי האדמו"ר שליט"א, בהיותו נשיא כולל רייסין אשר נוסד לפני כמאה וחמשים שנה על-ידי הגה"ק רמ"מ מויטפסק זצ"ל בעל 'פרי הארץ' והוא היה מראשוני האשכנזים אשר התישבו בטבריא וממנו החל לצמוח כאן היישוב האשכנזי.
"קבלת הפנים היתה במושבת 'מצפה' (מרחק ק"מ אחדים מהעיר). כשהגיע אדמו"ר שליט"א ובראותו את רבנו הרמ"ק (רבי משה קליערס. נ"א) שליט"א בירך בקול רם בשם ומלכות ברכת 'שהחיינו'.
"למחרת השתטח האדמו"ר שליט"א על קברי הגה"ק מויטפסק ומקאליסקא זצ"ל ועוד כמה גאונים וצדיקים עמודי היישוב בדורות הקודמים, אשר מנוחתם כבוד בביה"ע שבעירנו.
"אדמו"ר שליט"א ישהה בטבריא חודשים אחדים ובתוכם חג הפסח. והיהודים החרדים בעירנו מאושרים לאכסן אצלם אורח גדול כזה, לחסות בצלו ולהנות מאורו".
אורח נכבד בויזניצא
"ביום ד' פרשת ויקהל הופיע בעירנו הרב משה גליקמאן-פרוש הי"ו, מזכיר מרכז אגודת-ישראל באר"י. ביקר את הרב שליט"א (ה'דמשק אליעזר'. נ"א). תיכף נקראה אספת הוועד של האגודה. הוחלט שבאותו ערב ינאום בהקלויז והרב יהיה יו"ר האספה. נדפסו ונתפרסמו מודעות על דבר הנאום. בשעה הקבועה בא האורח הנכבד בלוית הרב והד"ץ (הדייני צדק. נ"א) שליט"א, קהל גדול מלא את ביהכ"נ.
"האורח הנכבד עלה על הבמה ובדברים חוצבים להבת אש היוצאים מתוך הלב תיאר לפנינו את המצב של היהדות החרדית. זוהי הפעם הראשונה שבמדינת בוקבינה נשמעה הרצאה כזו. הציונים שהיו באספה זו השתדלו להפריע כי לא היה לרצונם שקלונם יתגלה ברבים, אך הקהל הרב לא נתן להם. פעמים אחדות נפסק הנאום במח"כ (במחיאות כפיים. נ"א) סוערות.
"אח"כ, סגר הרב את האספה בהביעו תודה להנואם בעד התאור האמיתי שמסר לנו.
"למחר בערב הרציא (הרצה. נ"א) האורח באולם צעירי אגודת-ישראל לפני חברי ההסתדרות, ומסר להם את כל השתלשלות המצב באר"י מאחרי המלחמה (מלחמת-העולם הראשונה. נ"א) ועד עתה. הצעירים ליוו את האורח למלונו בשירים. יום חג היה לנו יום ביקור האורח".
שיאים חדשים בחילול הדת
"במשך של ימים אחדים קרו בארץ-ישראל שלשה מאורעות נוראים, העוברים במרדם על כל מה שנעשה על שדה חילול הדת בארץ-ישראל או בגולה עד כה.
"היתה התחרות כדור-רגל בפתח-תקוה, וכמובן שהתחרות של כדור-רגל אי-אפשר שלא תהיה בשבת. ואל ההתחרות ומההתחרות נסעו יותר משבעים אוטומובילים מלאים יהודים מתל-אביב לפתח-תקוה ומפתח-תקוה לתל-אביב.
"הגיבורים מעוטרי הנצחון של ההתחרות בכדור-רגל, הרעימו את האויר מתוך האוטומובילים בקריאות: 'לנו הגביע! והעיר היתה הומיה מנוסעים וממחללים שבת בפרהסיא, כביום איד, משך של שעות ודוקא את הרחובות הפומביות ביותר. וזו תל-אביב היהודית".
"היתה עליה לקברו של טרופלדור. והעליה היתה ביום השבת. ומודיעים העתונים על עליה של בערך חמשים אוטומובילים מלאים. וההודעה מוסיפה שהמחללים את השבת היו ברובם מתוך הנוער העובד.
"ועוד בה שלישי: את השבת האחרונה חיללה בצורה אכזרית, עירית תל-אביב בבנין התערוכה היהודית. (גלגולם הראשון של גני-התערוכה דהיום. נ"א) וכפי שמודיעים לנו נעשתה העבודה שם, כמעט כל הל"ט מלאכות כביום חול ממש. אחד מתושבי תל-אביב, שעבר על יד המקום, כותב לנו, ש'היהודים שומרי הדת שעברו שאלו לעצמם: איפוא אנו נמצאים, במוסקבה או בארץ ישראל'".
עזובת בני הנוער הספרדים
"יום יום מגיעות אלינו ידיעות על אבדן נפשות בישראל, נפשות היתומים מבני העדות המזרחיות אשר נמסרים לידי המסיון, ומספר הנפשות הישראליות האבודות הנמצאים בידי המסיתים מגיע כבר לעשרות, והכל זה בא באשמת סגירת בית החינוך ליתומים הספרדי מזמן פרֹוץ המלחמה (מלחמת-העולם הראשונה; מאז הסגירה חלפו אז כבר 12 שנה. נ"א), אבל לדבר זה יש תקנה בעתה והוא התעוררות רבני וראשי העדה הספרדית – להתחיל במפעל של פתיחת בית החינוך ליתומים הספרדי, אשר היסוד לכך משמש הבנין (נמצא היום בירושלים ברחוב יפו. נ"א) המפואר המוכן לכך.
"האמנם סומכים ראשי העדה הספרדית אשר בתפקידם לדאוג לגורלם של נפשות עדתם, על אחדים מעסקני האשכנזים שמתוך נדיבות לבם לקחו עליהם לתמוך בעשרות מהם, האם בזה הם חושבים לצאת ידי חובתם – חובת הצבור להושיע ליתומים האומללים?".
שכונות חדשות לפתרון מצוקת הדיור
"בתוך המצוק הנורא שבו נמצאים מוסדות היישוב הישן בארה"ק, אשר עתוננו ממשיך להתריע עליו – שמחים אנו לציין את הפעולה הכבירה שמנהלי המוסד ת"ת וישיבת 'עץ חיים' קיבלו עליהם, בייסוד שכונה חדשה אשר תבנה כולה בכספי נדיבים, והיה לקרן קיימת לטובת המוסדות.
"השכונה תבנה על המגרש הגדול שבין דרך יפו ודרך קרית-משה ותקרא על שם המוסד 'עץ חיים'. ביום ג', ו' ניסן הבא, תיערך חגיגת הנחת אבן-הפינה...".
"ביום ה' אחה"צ נתברכה ירושלים בעוד יסוד (בניית שיכון. נ"א) חדש, אשר אפשר לקוות שברכה מרובה תהא בו ליישוב הישן. (ההסתייגות המרומזת של העתון נובעת מהעובדה שהשכונה קמה בסמיכות ומתוך קנאת עסקנים לשכונת 'שערי חסד', אלא שקנאת עסקנים תרבה דירות, ומצוקת הדיור בשנת תרפ"ט היתה הרבה יותר חמורה מהמצוקה היום. כך, שהשמחה היתה מהולה ברגשות מעורבים, מה גם שהשכונה המדוברת, 'קרית שמואל', לא נועדה ממש לאוכלוסיה החרדית. נ"א).
"ברוב פאר והדר ובמעמד קהל רב הונח אבן הפנה לבנין שכונת 'קרית שמואל' ע"ש הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, מיסודו של 'אוצר החסד קרן שמואל' שע"י 'ועד הכללי כנסת ישראל'. באותו מעמד הונח גם אבן-הפינה לבנין שכונה וביהכנ"ס ע"ש ר' ישראל רוקח מברוקלין".
תיירי אגודת ישראל בפתח תקוה
"ביום חמישי ביקרה במושבה קבוצת תיירים מאגודת-ישראל בלוית הרב הורביץ מירושלים. הם בקרו בת"ת 'שארית ישראל' ששם נערך להם קבלת פנים מחשובי המושבה [...] אח"כ ביקרו בישיבת לומזה, גם שם נתקבלו בכבוד...".
| 
