|
בס"ד
'הארץ' באבחנה מעניינת של 'המזרחי'
במסגרת הפולמוס השוטף בין היהדות הנאמנה ותנועת המזרחי, מפרסם 'קול ישראל' שני קטעים מ'הארץ' (גליון ,2901 ט' אדר), היוצרים תמונה מגוחכת למדי על דמותה של המזרחי. הקטע הראשון הוא בעקבות המאבק התקציבי שניהלה תנועת המזרחי מול קופת הסוכנות והקרן-הקיימת:
"ונראה לי שמלחמת הדברים היא חריפה ביותר גם מטעם זה, שיודעים אנשי הפולמוס הללו בלבם את האמת ש'דת' ממש, כהלכתה, כזו של בית אבא אין גם בבית-הספר של 'המזרחי'. סוד גלוי הוא למי שביקר פעם את שני הסוגים של בית-הספר שבמובן הדת אין בין בית-הספר הכללי ובין בית-הספר של המזרחי, כשם שאין בין המורה הכללי ובין המורה של המזרחי אלא הכובע בלבד כו'. אין שיור בינינו, כפי שאמרתי, אלא הכובע הזה בלבד, שאנו מסירים אותו בשעת הלימודים הכלליים. וגם במה שנוגע להרגשות דתיות לא רב ההבדל".
הקטע השני המצוטט (מ'הארץ', גליון 2906, ט"ו אדר), מתייחס למאבק של היהדות החרדית מול ההסתדרות הציונית, בדרישה לעגן את מעמד התורה בחוקת הקהילות – דרישה שדחייתה הביאה להחלטת הרבנים לחייב את 'היציאה' מהוועד הלאומי:
"הסתדרות המזרחי פנתה להנהלה הציונית בלונדון, בדרישה שהמשא ומתן עם אגודת-ישראל על עניני הסוכנות המורחבת יתנהל באמצעות 'המזרחי'".
ר' חיים-ישראל אייז מציריך, המצטט את הקטעים הנ"ל במאמרו ב'קול ישראל', מסיים את המאמר בשורות הבאות:
"אי"ה בחודש אייר הבע"ל תהיה התועדות של מועצת גדוה"ת וכמו"כ ישיבה פלנרית של הוועד הפועל העולמי של אגודת-ישראל, ובטוח הנני שבבואם לישא וליתן את ההסתדרות הציונית על דבר השתתפותם בהסוכנות, כי אז ימחלו על הסרסור הבלתי קרוא הלזה, כי יודעים המה לישא וליתן ישר את ההנהלה הציונית בלי שכר סרסרות להמזרחי"...
רשמי מסע בקהילות רומניה
הרשימה הבאה מכילה רישומי מסע של ר' משה גליקמאן-פרוש, בהם הוא מתאר את שיגם ושיחם של שומרי הדת ברומניה:
"כשעזבתי את גרויס ורדיון (גרויס ווארדיין. נ"א) ונסעתי הלאה, מצאתי את המצב אחר לגמרי. אין כבר שעורים לתורה, ואין בתי תלמוד-תורה כראוי. הדור הצעיר מתחנך לא לרצון יראי ד'. אמנם נמצאים פה ושם אנשים או אחד הרבנים אשר משתדל לטובת יסוד תלמוד-תורה כהלכתה...
"די רק להתבונן אל ראש-הקהל או חברי הנהלת הקהילה... ביד מי הפקידו את נשמת עם ישראל, בידי מי נתונים הרבנים, המוצי"ם, השובי"ם...
"באחת הערים בליל שבת-קודש התאספו רבים מהקהל אצל הרב ובילו בשירה וזמרה ורקודים, הטו אוזן קשבת לחדושי התורה שהרב אמר מפרשת-השבוע, ונשקו כולם את ידי הרב בהכנעה גמורה. אך מה נשתוממתי כאשר אמרו לי אחר-כך שאנשים אלו בתי מסחרם פתוחים לרווחה בשבת. הם הנם מנכבדי הקהילה, יושבים במזרח, עולים לתורה בשלישי, ביד רחבה משתתפים הם בכל אשר הרב יאמר להם. אפשר להבין איזו כח ואיזו ערך יש להרבנות בעיר כזו אם הרב המסכן זקוק לבריות כאלו. הרב אמר לי שהלוואי היו לו בקהילתו עוד אחדים כאלו, כי אז היה יכול לפעול גדולות בקהילתו, כי לדאבונו האחרים רעים יותר מהם ואלו הם בחירי הקהילה...
"אני בתור יליד ירושלים אשר לא ראיתי אף לא שמעתי כזאת כאלו נשבר רוחי בקרבי בהתבונני אל המצב הירוד של היהדות במדינה גדולה כזו.
ישבתי באחד הבתים ועל שאלת אחד המסובים מתי אשוב לארץ-ישראל, אמרתי אחרי פורים, כי עלי להגיע ירושלימה לבר-מצוה של בני שתהי' בכ"ח אדר. התעוררה האשה ואמרה לבעלה הלא כבר נחוץ להתחיל ללמד לבננו ש. את הברכות של ההפטרה. ועל שאלתי בן כמה הוא בנם, השיבו לי שהוא כבר בן עשר... הבעל רשם לפניו לסדר בהקדם.
"יוצא מכלל זה מחוז מרמרוש סאטמאר, אשר שמה היהדות היא עודנה בתוקפה. כפי שאמרו לי, רבים מאד שמה לומדי תורה ושומריה, מרמרוש מספיקה (מספקת. נ"א) מלמדים, שובי"ם וכל מיני כלי-קודש עבור רומניא.
"בזיבנברגען עצמה, העיר דעש מקום מושב האדמו"ר שליט"א הוא מבצר להיהדות, שמה מצאתי חסידים אנשי מעשה, ישיבה גדולה של בחורים".
חדשות מעציבות ממנצ'סטר
"ביום עש"ק י"ט אדר נפטר בעיר מאנשעסטער הרב הגאון ר' מנחם מענדל יצחק ב"ר משה אברהם בעהרמאן זצ"ל שהיה ר"מ דשם. המנוח נולד בעיר קרעטינגען (בזאמוט) והיה נכד הרב הצדיק הקדוש ר' הירש האנעס זצ"ל בסביבת קעלעם, ולמד בוואלאזין ונסמך להוראה מהגאון הנצי"ב זצ"ל וחתנו הגאון ר' רפאל זצ"ל, וגם זכה בימי נעוריו לשמוע ד"ת (דברי תורה. נ"א) מפי הגאון רשכבה"ג אדמו"ר ר' ישראל סאלאנטער זי"ע. בא למדינה זו (אנגליה. נ"א) בשנת תרס"ד ונתקבל לרב בעיר געטשהעד (שין שמאלית. נ"א), ואח"כ בעיר מידלעסברא עד שעזב רבנותו ותקע אהלו בתור ר"מ למאנשעסטער".
מגבית המצה לטובת יהדות רוסיה
"בשבוע זה נסגרה המגבית לעזרת אחינו הסובלים בארצות רוסיא לצורך מצה לפסח, ע"י הוועדה נשלחו קרוב לשבעים לי"ש (לירות שטערלינג. נ"א). לבד זה נשלחו סכומים הגונים ישר ע"י יחידים וע"י קבוצות".
עם תום המגבית פורסמה רשימה נוספת של מתפללי בתי-הכנסת שתרמו לה:
"ביכ"נ שערי חסד – 425 מיל. גבעת שאול – 1600 מיל. ביהכ"נ דננענבורג – 275 מיל. אנשים פרטיים, ביניהם אנו מוצאים את ר' שלמה זלמן פרוש ור' חייקל מילצקי – 750 מיל. ביהכ"נ חסידי טשארטקוב, בין המפללים והעסקנים שם אנו מוצאים את ר' דוד משה שפיגעל, ר' יוסף ור' יצחק דוד ראטמאן – 850 מיל. השמטה מבית-הכנסת ישועות יעקב, מאה-שערים, שם אנו מוצאים את הגאב"ד (הגאון רבי יוסף-חיים זוננפלד זצ"ל. נ"א) – 1245 מיל. ביהמ"ד גמ"ח בעיר – 260 מיל. ביהמ"ד חתם סופר תנינא – 353 מיל. ועד ישיבת מאה-שערים, ברשימה אנו מוצאים את ר' עמרם ברב"י בלויא, ר' אברהם שיינין, ר' ברוך יצחק פריינד, ר' פנחס דוד קליין, ר' חיים קאלאדעצקי ור' דוד וויינגארגטען – 1660 מיל". | 
