|
בס"ד
החינוך בראש מעיינינו
נתונים, מספרים ומשמעויותיהם
עם פרסום הנתונים המספריים על מצבת התלמידים בארץ-ישראל, הוקדשו 75 אחוז מעמודי 'קול ישראל' השבוע, לענין חשוב זה. ידיעות החדשות קוצצו, ומאמרי ההגות והפרשנות נעלמו. הכל הוקדש לדיווח על העובדות ולניתוחן:
"ככל שנה פרסמה מחלקת החינוך הממשלתית דו"ח מפורט על מצב החינוך בארץ-ישראל. הדו"ח מכיל גם סטטיסטים לסוגי החינוך השונים והלאומים השונים שבארץ. ליהדות החרדית ישנו ענין מיוחד לעבור על המספרים ולבחון על-ידם מצב החינוך החרדי בארץ.
"והנה המספרים המענינים: ילדים יהודים המבקרים בבתי-החינוך – 28,770. מתחלקים: בתי חינוך הציונים 18,251, אלינס 3,110, גברת לנדו 512, בתי-ספר פרטיים שונים ערך 400, בבתי-חינוך זרים (מסיון) 609, אגודת-ישראל 900 (בהמספר הזה אינם נכללים בתי-חינוך אחדים אשר למרות שהם קימים זה איזה שנים לא נרשמו עוד כחוק במחלקת החינוך מפני המו"מ שנמשך בזה.) בתי ת"ת בארץ-ישראל 3,072, פקידי אמסטרדם 296.
"וכשאנו נחלק את המספרים האלה לפי היחס אל הדת, תעמד תיכף לנגד עינינו תמונה מחרידה מאד. עלינו לקבוע את בתי-החינוך ביחסם אל הדת בשני סוגים:
"על הסוג האחד נמנים בתי-חינוך הציונים, האלינס ובתי-הספר הפרטיים, אשר לדאבוננו למרות ההשתנות בהתכנית (תכניות החינוך השונות. נ"א), הצד השוה שבהם שכולם אינם דתיים, לפחות אין הם מחנכים בנים לדת.
"בהרובריק (במשבצת. נ"א) של בתי-החינוך המזרחי שגם הם עומדים תחת ועד החינוך הציוני, אבל כאמור למרות השינוי בתכנית, הרי אי-אפשר להוציאם מכלל בתי-החינוך הציוניים ביחס להגידולים שהם מגדלים.
"במאמרנו זה לא נתעכב על הסיבות, מפני שאין מטרת מאמרנו זה להתוכח עם המזרחי או לגלות קלונו. רוצים אנו בזה רק לדעת מה נשאר לה ליהדות החרדית בדור העתיד, ואם אין אנו רוצים להשלות אותנו, אסור לנו להחניף את המזרחי אפילו אם היינו רוצים בכך, ולעשות מבתי-החינוך שלו מדור מיוחד.
"וכיון שכן הרי מהוים בתי-החינוך החופשיים את המספר הענקי של יותר משלש ועשרים אלף. על הסוג הזה האבוד להעתיד צריכים בלי ספק להוסיף את השש-מאות המבקרים את החינוך של המסיון. ונמצא שקרוב לשש שביעיות של דורנו זה מתחנך בבתי-החינוך, שאין ליהדות החרדית תקוה בהם, ורק קצת יותר משביעית אחת מתחנכים עוד בבתי הת"ת והחינוך כפי המסורה והדת, המגדלים בנים לתורה ולאמונה.
"ידיעה זו אינה באמת חדשה, וברור לנו שהסכנה היא גלויה לכל היהודים החרדים שבארץ-ישראל. להכיר את הסכנה אין אמנם שום צורך במספרים ובדו"ח ממשלתיים. השוק בעצמו מכריז על הסכנה העצומה. בתי-הספר המרובים, דור הסורר הגדל, היחס של הדור הצעיר אל הדת, המה עדים עוד יותר נאמנים על המצב, ובמאמרנו זה אין אנו באים לגלות סוד מן החדר.
"ובכל זה אין הוא לבטלה. אנו חושבים שאחרי כל הנ"ל מעטים מאד הם החרדים היודעים את היחס המספרי. מעטים מאד הם היודעים שלפי המצב של עכשיו, אם גם לא יורע בעתיד, יהיה בארץ-ישראל היחס של מניח תפילין אל שאר היהודים יחס של 1 אל 6 וארץ-ישראל היהודית מה תהא עליה, ובנינו מה יהא עליהם?!
"וניתוח המספרים נחוץ גם הוא מעוד כמה טעמים. כי הם מגלים לנו דברים חשובים מאד, אשר בנוגע להיהדות החרדית יש להם צדדים לחיוב וצדדי שלילה.
"אחת הנקודות החשובות בניתוח המספרים, היא חלוקת מספרים לפי המין: בנים או בנות. אם בהמספר הכללי לוקחת היהדות החרדית מקום בארבעה-עשר למאה, הרי בהמספר המיוחד של הבנות, יורד המצב פלאים, עד שהוא קרוב לאפס.
"המספר הכללי של הבנות המבקרות בבתי-חינוך הוא קרוב ל14,000 ובהם תופשות בתי החינוך החרדים, שלצערנו מצטמצמות בבתי-החינוך של אגודת-ישראל ושל עוד בית-חינוך פרטי, מקום בערך 800 שהוא קרוב לששה למאה. הוי אומר שבנוגע לבנות לא נשאר כמעט להיהדות החרדית ולא כלום.
"חלוקה זו אמנם משפרת קצת את המצב בנוגע לבנים, מפני שבנוגע להם, מספר המבקרים בבתי-חינוך חרדים עולה עד לשלשים למאה מהסך הכולל.
"אולם מלבד שהבנות הן חלק מהדור העתיד, שערכו הוא לא פחות מהחלק של הבנים, חושבים אנו שהיתרון ביחס אל הבנים אין לו שום ערך, אם לא תהיינה לנו בנות חרדיות בארץ-ישראל, תתאר לה היהדות החרדית, מה יעשו שלשים המאה של הבנים אשר יתגדלו לתורה, אם בנות ישנן רק ששה למאה, ומה תהיה סוף החרדיות של הארבעה ועשרים האחוז של הבנים, אשר יהיו מוכרחים לשאת נשים מגידולי בתי-הספר החופשיים.
"וכשתמצא לומר הרי יש בחלוקה בלתי שוה זו גם הפסד מרובה. הרבה יותר רצוי היה יחס שוה של הבנים והבנות, אפילו היה אחוז עוד יותר קטן מעט, מהאחוז הגדול של הבנים במצב של עכשיו. למשל יתכן מאד שאם היינו בטוחים בעשרה למאה מהמספר הכללי, אשר היה מחזיק מספר שוה של בנים ובנות, היה המצב יותר בריא ויותר בר סמכא מאשר יש לנו עכשיו 14 למאה מהמספר הכללי, אלא שהוא מתחלק באופן בלתי נורמלי, מהבנים 30 למאה ומהבנות 6 למאה.
"ושוב נקודה מספרית חשובה והיא החלוקה של סוגי בתי-החינוך לפי הערים:
"בירושלים נמצאים בבתי-החינוך הציונים 4,400 חניכים. וערך של שלשת-אלפים בבתי-חינוך חרדים (ת"ת ובתי-חינוך של אגודת-ישראל). זאת אומרת שבירושלים שוה הוא החלק החרדי אל ארבעים למאה מהחלק של בתי-החינוך הציוני. ואם כי בערך המספר הכללי של חניכי ירושלים, לא יגיע המספר אף עד כדי שלשים למאה, מפני שמלבד בתי-החינוך הציונים, נמצאים בירושלים עוד הרבה בתי-חינוך בלתי חרדים, כגון האלינס וכדומה, אבל בכל אופן הרי המספר היחסי שבירושלים פחות מאשר המספר היחסי של כללות ארץ ישראל".
חדשות מהעולם היהודי
"פרנקפורט. אחרי סכסוכים ממושכים של שלש שנים הציעה סוף-סוף הנהלת הקהילות את הגאון ר' יונה הלוי הורויץ שליט"א רב בעיר אונצדארף בתור קנדידט (מועמד נ"א) היחידי לרבנות פרנקפורט. הבחירה תהיה בט"ו סיון. הרב הורויץ הוא תופס אחת הישיבות הגדולות בסלובקי נכד בהמ"ח (בעל המחבר. נ"א) באר-שמואל להגאון מאונצדארף ז"ל. יש לקוות שהבחירה תשיב את השלום להקהילה החרדית בפרנקפורט, ויחד עם זה תתחזק האגודה שגם היא סבלה הרבה על-ידי הניגודים הפנימיים בהקהילה החרדית".
"ברלין. חברת שומרי-שבת העולמית חושבת לקרוא בהזדמנות שתאסף הכנסיה הגדולה בוינה, גם את הקונגרס העולמי שלה לוינה. אף-על-פי שהסתדרות שומרי שבת באמריקא מבקשת לעשות את הקונגרס ביולי או באוגוסט, נראה שהיא תדחה בכל-זאת עד הכנסיה הגדולה".
אבן-פינה לבית-מדרש בשערי-חסד
"ביום א' ח' סיון דנא היתה בשכונת שערי-חסד חגיגת הנחת אבן-הפינה לבנין בית-מדרש לחסידים שחסרונו היה מורגש מאד. נכחו הרה"ג גבאי חברת שערי-חסד גמילות חסדים הכללי מיסדי ובוני השכונה, חברי ועד הראשי וועד המקומי של השכונה וקהל גדול מוזמנים לבוא לכבוד החגיגה. נאמו הרבנים: מרן הגאון הצדיק ר' יוסף חיים זאנענפעלד נשיא החברה שליט"א, הרי"מ חרל"פ, הר"ד בהר"ן, הרי"מ טוקצינסקי, הרח"ל אויערבאך, הרב"צ יאדלער וגבאי ביהכנ"ס הרמ"י פיינבערג. הנואמים דברו על ערך היום וגם הרימו על נס את פעולת גמילות חסדים הכללי שנתנה את האפשרות למאה ושלשים וחמש משפחות לרכוש להם בתים בתשלומים שנתיים בלי שום רבית. לקול מנגינת התזמורת נהרו הנאספים אל מקום הנחת האבן, והר"צ ראזינפעלד הקריא את המגילה שהוכנה להשימה תחת האבן. מתוך שירה וזמרה וריקודים שהביאו להתרוממות רוח התפזר הקהל.
"החברה הקציבה לזה מאתים לירות, והשאר יאספו מנדבות פרטיות".
הספרדים החרדים בחיפה
"הועדה החרדית של היהודים הספרדים בחיפה מתפתחת באופן יוצא מן הכלל. ראויים לשבח ראשיה ומנהיגיה שלא חשכו מעמל נפשם להבטיח את כל צרכי העדה.
"כעת נגשת העדה ליסד בחיפה תלמוד-תורה לילדי החרדים. חשיבות הדבר הזה היא לאין ערוך, וראויים העסקנים לתמיכה מכל מי שרגשי התורה והדת עוד הומים בלבו".
הצירוֹת מארץ-ישראל נגד השבת
"בהמבורג נתקימה בימים האחרונים ועידה עולמית של נשים יהודיות. מצד צירות אחדות הוכנסה הצעה על שמירת השבת. אולם צירות ארץ-ישראל בראשם הגב' ד"ר טהון התנגדו לה בתוקף, עד שצירות האמרקניות תמהו ושאלו: צירות ארץ-ישראליות ידברו נגד השבת? מה זה?".
חג ה'אסיף'
"בחג השבועות פגשו יהודים אחדים בשובם מתפילתם בכותל המערבי, זוג נערים מתלמידי בתי-הספר בגיל של 13 שנה, ובידי אחד קופסה מקשקשת ובידי השני סרטים. שאלו על זה – השיבו: 'המורה אבישר (או אביזוהר) ציוה אותנו לאסוף כסף שלשה ימים. הלכנו תמול והננו הולכים היום וגם מחר'". | 
